לאחרונה, מעת שהחלה ההשבתה של המשק לתת אותותיה בעסקים, קטנים כגדולים, עת הוצאו מאות אלפי עובדים שכירים לחל"ת או שפוטרו מעבודתם, פונים למשרדנו בעלי עסקים, כמו אנשים פרטיים, ובעיקר שוכרי נכסים בשאלה, כיצד ניתן להתמודד עם המצב, ובין היתר, עם חוזים, שלא ניתן לקיימם או לעמוד בהם עוד, לפחות כרגע.
מדובר, בין היתר, בחוזי שכירות של נכסים בהם מתנהלים עסקים, שביום אחד, ללא כל הכנה או יכולת לצפות את ההתרחשויות, הפכו מעסק פעיל ו"חי" לעסק שהמשך קיומו מוטל בספק.
הכנסות שוטפות "נחתכו" באחת והתחייבויות חוזיות הפכו לנטל שלא ניתן לעמוד בו.
מדובר, כאמור, בפגיעה קשה ביותר לכל עסק, קטן כגדול, כאשר מתברר, כי הוא אינו יכול עוד לעמוד בהתחייבויותיו כלפי צדדים שלישיים, והחשש מתוצאות אי עמידה בהתחייבויות, גדול.
ולא פחות מבעלי עסקים –גם אנשים פרטיים / שוכרי נכסים / סטודנטים שאינם יכולים לעמוד עוד בתשלומי שכר הדירה בהיותם בחל"ת או חסרי מקום עבודה, לגביהם נשאלת השאלה – כיצד מוצע לפעול במצבים כאלו ?
ראשית, מדובר באירוע חריג שאין לו אח ורע בארץ ובעולם ב – 100 השנים האחרונות. השבתה כמעט מוחלטת של קשרי המסחר, של תנועת לקוחות, של התכנסויות, של מסחר שוטף, מאות אלפים שהוצאו מהיום למחר לחל"ת. מדובר במציאות שעולם המשפט והמסחר יצטרכו ללמוד כיצד להתנהל איתה וכיצד לתת מענה למציאות החדשה ולצרכים של הנפגעים. ייתכן גם כי תהייה חקיקה שתסדיר את הנושאים הנ"ל, אך ייקח זמן לזאת ובינתיים – חייבים לפעול.
כאמור, לא רק בעלי העסקים נפגעים, אלא גם בעלי נכסים / משכירים. לכל מטבע יש "הצד השני" שלו.
ואולם, בטרם נקיטת צעדים, כגון הודעה על ביטול חוזה, או הודעה על ביטול חלק מההתחייבויות שבחוזה, בשל סיכולו, מהטעמים שפורטו לעיל, יש חובה לבחון היטב, האם אכן שינוי המצב, קרי "מגפת הקורונה", הוא הגורם למצב אליו נקלע היחיד או העסק בימים אלו ?
יובהר, כי גם עסקים שאינם חווים מיד את השפעות המגפה, יכול ויחשפו לה, כאשר ספקים עמם הם עובדים, יחדלו מלספק סחורה ו"כדור השלג" יתגלגל לפתחם. לכן, כדאי להיערך לכל תרחיש מבעוד מועד.
יש לבחון את החוזים והאם יש בהם התייחסות לאירוע שהוא בבחינת "כח עליון", וכן, האם במסגרת החוזים קיימים פתרונות למצב שכזה ?
ואולם, גם באין התייחסות בחוזים ל"כח עליון", יתכנו במצב זה תשובות מכח הדינים הכלליים (סיכול חוזה).
לפני ששוקלים לנקוט בפעולה דרסטית של ביטול חוזה או אי קיומו, יש גם לבחון, האם קיימות דרכים לעמוד בחוזה ולו באופן חלקי, וככל שכן, מוצע להציע פתרון זה לבעל הנכס, או למי שהנכם מבקשים לשנות את תנאי ההסכם עמו, לאור ההתרחשויות. עקרון "תום הלב" ו"חובת הקטנת הנזק" הינם עקרונות החלים על הכל, ויש לתת עליהם את הדעת.
במידה ובעל עסק או שוכר אחר מגיע למסקנה כי אין לו מוצא אחר, אלא להשתחרר מחוזה אליו הוא מחויב, חייב בעל העסק ליתן "הודעה מוקדמת", בהקדם האפשרי, ומוטב כי תהא זו הודעה בכתב, בכל אמצעי: הודעות טקסט, מייל, פקס' וכדומה.
בעת נקיטת צעד כזה, יש לבחון אילו בטחונות ניתנו במסגרת עריכת החוזה ולהתייעץ באלו פעולות יש לנקוט כדי לצמצם את החשיפה שבטחונות ימומשו. הדבר נכון לעסקים ולא פחות לשוכרי נכסים "פשוטים", כמו סטודנטים וזוגות צעירים.
סוגיה נוספת שיש לבחון, במקביל לצעדים שננקטים כאמור, היא בחינת הכיסוי הביטוחי שקיים ולרבות בחינת ההתייחסות של פוליסת הביטוח למקרה בו מתרחש אירוע שהינו בבחינת "כח עליון". יש לבחון את האפשרות לפנות לחברת הביטוח, כדי שתופעל הפוליסה ובכך יהא סיוע בהקטנת הנזקים ו/או בהתמודדות עם צדדים שלישיים.
נקיטה בכללים שפורטו לעיל, יכול שתסייע לבעלי עסקים להתמודד עם תוצאות המגפה, שתיתן אותותיה בכל המשק, ושתהא לה השפעה מרחיקת לכת על הפרט, על הכלכלה, ועל בעלי העסקים והנכסים, בפרט.
וחשוב לא פחות, יכול שפעולות מקדימות כאלו יאפשרו לכל מי שינקוט בהם, להתכונן ל"יום שאחרי" ועם פתיחת השווקים וחזרה לפעילות, הם יוכלו לעשות זאת בצורה קלה יותר, כשסיכויי העסק לחזור לפעילות, יהיו גדולים יותר.
משרדנו מתמחה, בין היתר, הן בדיני ביטוח והן בדיני חוזים ויוכל לעמוד לרשותכם במתן עצה טובה, ליווי ונקיטת פעולות לפי הצורך.
כותב המאמר: עו"ד ונוטריון רועי צביקל, שותף מייסד במשרד עובדיה את צביקל עו"ד.
ליצירת קשר באמצעות המייל: Roy@oz-law.co.il
דף הפייסבוק של המשרד: https://www.facebook.com/OVADIAandZWICKEL
